1 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה׳. לֹא פֹּרַשׁ בַּמִּקְרָא מַהוּ ״מִקֵּץ יָמִים״, וְאֵימָתַי הִתְחִילוּ אוֹתָן הַיָּמִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם בָּא הַקֵּץ. וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל צַד הָרֶמֶז, כִּי קַיִן וְהֶבֶל הָיוּ חֲלוּקִים בִּשְׁלֵמוּת הָאָדָם מַה הוּא: אִם הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַצְלָחוֹתָיו סוֹף שְׁלֵמוּת הָאָדָם וְאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, אוֹ אִם יֵשׁ עוֹד עוֹלָם אַחֵר נִצְחִי. וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁקַּיִן הָיָה אוֹהֵב אֲדָמָה, סָבַר שֶׁאֵין חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל וְהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מַשְׁאִיר אַחֲרָיו מְאוּמָה, עַל כֵּן בָּחַר לוֹ לְחֶלְקוֹ כָּל חֶמְדּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַצְלָחוֹתָיו, בְּחָשְׁבוֹ כִּי יִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא. וְהֶבֶל סָבַר כִּי יֵשׁ עוֹד עוֹלָם אַחֵר נִצְחִי אֲשֶׁר בּוֹ יַשִּׂיג הָאָדָם הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, עַל כֵּן בָּחַר לוֹ לִהְיוֹת רוֹעֵה צֹאן הַגּוֹרֵם הַהִתְבּוֹדְדוּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ הַרְבֵּה נְבִיאִים כְּמֹשֶׁה וְדָוִד וְזוּלָתָם, וּכְדֵי לְהַקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן לַה׳. וְאוּלַי עָשׂוּ חֲלֻקּוֹת בֵּינֵיהֶם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ שמות רבה לא:יח בְּעֵשָׂו וְיַעֲקֹב שֶׁעָשׂוּ חֲלֻקָּה בֵּינֵיהֶם, כִּי עֵשָׂו לָקַח לְחֶלְקוֹ כָּל חֶמְדּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ״, רוֹצֶה לוֹמַר יִקַּח חֶלְקוֹ קוֹדֵם, וְיַעֲקֹב בָּחַר לְחֶלְקוֹ הָעוֹלָם הַנִּצְחִי וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, הַיְנוּ בְּסוֹף מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל עֵשָׂו. כָּךְ קַיִן וְהֶבֶל עָשׂוּ חֲלֻקָּה זוֹ בֵּינֵיהֶם. וְזֶה כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ בראשית רבה כב:טז הָאוֹמֵר שֶׁקַּיִן לָקַח לְחֶלְקוֹ קַרְקָעוֹת וְהֶבֶל לָקַח מִטַּלְטְלִין וְכוּ׳, הוֹרוּ בָּזֶה מַה שֶּׁהָיָה בְּלִבָּם בַּחֲלוּקַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּי כָּל חֶמְדּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְטַלְטְלָן וְלִקַּח מֵהֶם מְאוּמָה לְהוֹלִיכָם לְעֵבֶר עוֹלָם הַיְרִידָה, אֶלָּא הֵם כְּקַרְקַע הָעוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ. דּוֹמֶה לְמִי שֶׁהוֹלֵךְ לְיָרִיד וְקוֹנֶה שָׁם בְּמָעוֹתָיו קַרְקָעוֹת וּבָתִּים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹלִיכָם עִמּוֹ לְבֵיתוֹ, וְאֵין לוֹ מֵהֶם כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל מִפִּרְיָם בְּעוֹדוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וּבְלֶכְתּוֹ לְבֵיתוֹ יָשׁוּב רֵיקָם, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ אֲשֶׁר בָּנָה וַאֲשֶׁר נָטַע, וְיַעֲזֹב לַאֲחֵרִים חֵיל וְחוֹמָה אֲשֶׁר יִסֵּד. כָּךְ הָעוֹשֶׂה הָעוֹלָם הַזֶּה עִקָּר אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ כִּי אִם מְלֹא כַף נָחַת הַמּוּשָּׂג מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כִּי אִם מֶשֶׁךְ זְמַן גֵּרוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶה שִׁבְתּוֹ בַּבַּיִת מְעָט כְּגֵר וּכְאוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן, וּמְאוּמָה לֹא יוֹלִיךְ עִמּוֹ אֶל הָעוֹלָם הַנִּצְחִי כִּי שָׁם בֵּיתוֹ. וְזֶהוּ דַּעַת קַיִן וַחֲבֵרָיו אוֹהֲבֵי קִנְיְנֵי הַזְּמַן. וְהֶבֶל הוּא הַמַּהְבִּיל כָּל קִנְיְנֵי הַזְּמַן כִּי מוּסַר הֲבָלִים הֵמָּה, בָּחַר לוֹ בַּמִּטַּלְטְלִין, וְזֶהוּ קִיּוּם מִצְוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְטַלְטֵל עִמּוֹ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בּוֹ כְּאוֹרֵחַ וּכְגֵר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם תּוֹשָׁב וְאֶזְרָח, כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לוֹ שָׁם.
2 וּכְבָר נוֹדָע שֶׁכָּל אוֹהֲבֵי קִנְיַן הַמָּמוֹן, לְעוֹלָם אֵין עוֹשִׂים שׁוּם מִצְוָה וּצְדָקָה מִן מָמוֹנָם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשָׁבוּ: הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל כָּאן לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָמוֹנָם. וְכָל זְמַן שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת עַצְמָם חֲזָקִים אַף בְּרִיאִים, וּכְכֹחָם אָז כֵּן עָתָּה, אֵין נוֹתְנִים כְּלוּם מֵהוֹנָם וּרְכוּשָׁם לְצֹרֶךְ עֲבוֹדַת ה׳, בְּחָשְׁבָם ״מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי?״ אַךְ מִקֵּץ יְמֵי חֶלְדָּם, בִּרְאוֹתָם אֶת עַצְמָם קְרוֹבִים לְשַׁעֲרֵי מָוֶת וְכִי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, אָז יַעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה לְקַנֵּא בַּחֲבֵרָיו עוֹשֵׂי דְבַר ה׳, וְיַעֲשֶׂה גַּם הוּא מְעַט מִזְּעָר וְיַסְכִּים לְהָבִיא מִנְחָה לַה׳, הֵן דֶּרֶךְ קָרְבָּן, הֵן לִתֵּן לַעֲנִיִּים, אוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וְזֶהוּ הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר דָּחְקוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה שֶׁהַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר דברים לא:יז בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְשַׁעֲרֵי מָוֶת אֵינוֹ נוֹתֵן לְשֵׁם מִצְוָה כִּי אִם הַחֵלֶק הַפָּחוּת שֶׁבְּמָמוֹנוֹ, זְעֵיר שָׁם, וּבוֹרֵר לוֹ הַפְּסֹלֶת וְשׁוֹלְחוֹ מִנְחָה לַה׳. וְכָל מְלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס זֶה חֵלֶק גָּבוֹהַּ, וְכָל כָּתֵף נֵתַח טוֹב הוּא חֶלְקוֹ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת לִנְגֹּעַ בַּחֵלֶק הַמֻּבְחָר וְרָעָה עֵינוֹ בְּשֶׁלּוֹ לִתֵּן מָנָה הֲגוּנָה מִנְחָה לַה׳. לָכֵן נֶאֱמַר בְּקַיִן שֶׁהָיָה מִן כִּתּוֹת אֵלּוּ ״וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים״, דְּהַיְנוּ קֵץ יְמֵי חֶלְדּוֹ אוֹ בְּסוֹפָם מַמָּשׁ אוֹ זְכִירַת סוֹפָם הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ הִתְעוֹרְרוּת זֶה הַמְּעַט, שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּבֹא קֵץ כָּל בָּשָׂר וְלֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר יְמֵי חַיָּיו, אָז לְעוֹלָם לֹא הָיָה מֵבִיא שׁוּם מִנְחָה לַה׳. וְאַף גַּם זֹאת שֶׁזְּכִירַת קֵץ הַיָּמִים לֹא הוֹעִילָה כִּי אִם לְהַפְרִישׁ מִן הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ, דְּהַיְנוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן. וְזֶהוּ כַּוָּנַת מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם הָאוֹמֵר שֶׁקַּיִן הָיָה מִסִּטְרָא בִּישָׁא, לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִקֵּץ יָמִים״ וְלֹא ״מִקֵּץ יָמִין״. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין כַּוָּנַת מִדְרָשׁ זֶה מַה בֵּין יָמִים לְיָמִין. וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁקַּיִן לֹא הִקְרִיב בַּעֲבוּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לְקֵץ הַיָּמִין לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דניאל יב:יג ״וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין״, שֶׁהֲרֵי קַיִן הָיָה כּוֹפֵר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. אֶלָּא ״מִקֵּץ יָמִים״ הֵבִיא בְּחָשְׁבוֹ כִּי עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ וּמְאוּמָה לֹא יוֹלִיךְ עִמּוֹ, זֶה הַחִלּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּאָמוּר. וְזֶה כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ בראשית רבה כב:ה הָאוֹמֵר מָשָׁל שֶׁל קַיִן לְעֶבֶד שֶׁאָכַל אֶת הַבַּכּוּרוֹת וְשִׁגֵּר לַמֶּלֶךְ הַסְּיָפוֹת. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁבְּבַחֲרוּתוֹ, דְּהַיְנוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לָהֶם מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה וְהָרֵאשִׁית, אָז הוּא אוֹכֵל מָמוֹנוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא בְּכֹחוֹ לֶאֱכֹל, וְשִׁגֵּר לַמֶּלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא הַסְּיָפוֹת, הַיְנוּ סוֹף יְמֵי חֶלְדּוֹ, כִּי אוֹתָן הַיָּמִים אֲשֶׁר יֹאמַר ״אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ״ וְחֵשֶׁק וְתַאֲוָה גּוּפָנִיּוֹת, אוֹתָם שִׁגֵּר לַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם עֲבוֹדַת ה׳ נָכְרִיָּה בְּעֵינָיו. וּסְיָפוֹת הַיְנוּ ״מִקֵּץ יָמִים״ שֶׁהִזְכִּיר.
3 וְרָאִיתִי בְּסֵפֶר צְרוֹר הַמּוֹר, וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרְאֵ״ם כִּי קָרְבָּן סוֹף תֵּיבוֹת פִּשְׁתָּן כְּשֶׁתִּכְתֹּב קוֹ״ף רֵי״שׁ בֵּי״ת נוּ״ן. וְעַל פִּי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ יְפֹרַשׁ מִדְרָשׁ זֶה הָאוֹמֵר: מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁאָכַל אֶת הַבַּכּוּרוֹת וְשִׁגֵּר לַמֶּלֶךְ הַסְּיָפוֹת, כִּי הַבַּכּוּרוֹת הַיְנוּ הָרָאשֵׁי תֵיבוֹת מִמִּלַּת קָרְבָּן, דְּהַיְנוּ הַדָּבָר הָרָאוּי לְקָרְבָּן וְהוּא הַחֵלֶק הַמֻּבְחָר, וְהַסְּיָפוֹת הַיְנוּ הַסּוֹף תֵּיבוֹת דְּהַיְנוּ פִּשְׁתָּן. וְהֶבֶל הֵבִיא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, לֹא מִצַּד זְכִירַת הַקֵּץ וְסוֹף יְמֵי חֶלְדּוֹ אֶלָּא לְשֵׁם הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ הַנִּצְחִי לְקֵץ הַיָּמִין, כְּדֶרֶךְ הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל אֲכִילָתוֹ כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ אוֹרֵחַ, וְשׁוֹלֵחַ הַחֵלֶק הַמֻּבְחָר לְבֵיתוֹ הַנִּצְחִי. לְכָךְ ״וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ״, רוֹצֶה לוֹמַר ״אֶל הֶבֶל״ כִּי כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה רְצוּיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, ״וְאֶל מִנְחָתוֹ״ כִּי גַּם הַמַּעֲשֶׂה רָצוּי. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בִּתְחִלַּת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא א:ב ״אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה׳״. כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיב קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מְקֻבָּל לַה׳, אָז יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הֶבֶל שֶׁהֵבִיא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן, כֵּן יָבִיא גַּם הוּא מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן וְגוֹ׳, דְּהַיְנוּ בְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר ״תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם״ הַיְנוּ מֵחֶלְבֵיהֶן, רוֹצֶה לוֹמַר הַחֵלֶק הַמֻּבְחָר שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר לְךָ לְצֹרֶךְ מַאֲכָלְךָ, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁתִּבְחַר לְעַצְמְךָ כָּל יָרָק טוֹב כָּתֵף וְנֵתַח, זֶהוּ נִקְרָא קָרְבַּנְכֶם שֶׁאַתָּה מַקְרִיב אֵלֶיךָ וְחָפֵץ בּוֹ, וְאוֹתוֹ חֵלֶק הַמֻּבְחָר תַּקְרִיב לְגָבוֹהַּ.
4 וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא״. מַהוּ גַּם? וְרָאִיתִי בְּסֵפֶר צְרוֹר הַמּוֹר שֶׁמַּאֲשִׁים קְצָת אֶת הֶבֶל שֶׁלֹּא נִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ עַל הַקָּרְבָּן, כִּי לֹא הֱבִיאוֹ עַד אַחַר שֶׁרָאָה אֶת קַיִן הוֹלֵךְ וּמַקְרִיב, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא״ – בְּמִלַּת ״גַּם״ רָמַז שֶׁאִחֵר קָרְבָּנוֹ וְהֵבִיא מִצַּד הַקִּנְאָה בְּאָחִיו. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל הָעוֹשֶׂה מִצַּד הַקִּנְאָה אָמַר שְׁלֹמֹה קהלת ד:ד ״וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל״, רוֹצֶה לוֹמַר זֶהוּ הַ״גַּם״ שֶׁהֶבֶל נִכְשַׁל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא״. וְנִרְאֶה לִי לְהָבִיא כִּדְמוּת רְאָיָה לִדְבָרָיו שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ״, הִזְכִּיר שָׂדֶה לְפִי שֶׁהָיָה וִכּוּחַ בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת, וְכָל אֶחָד מֵטִיל דֹּפִי בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּמִנְהַג שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב, כִּי הֶבֶל מַאֲשִׁים אֶת קַיִן עַל אֲשֶׁר הֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ זֶרַע פִּשְׁתָּן, וְקַיִן מַאֲשִׁים אֶת הֶבֶל עַל אֲשֶׁר לֹא נִתְעוֹרֵר אֶל הַמַּעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ כִּי אִם עַד אַחַר שֶׁרָאָה אֶת קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְרָצָה לְהַשְׁווֹת אֵלָיו גַּם הוּא, וְאָמַר לוֹ: ״יַעַן כִּי אֵין אַתָּה מִתְעוֹרֵר אֶל מַעֲשֵׂה הַטּוֹב מֵעַצְמְךָ כִּי אִם עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֲחֵרִים עוֹשִׂים, אִם כֵּן תֵּינַח בִּזְמַן שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲבָל בִּהְיוֹתְךָ בַּשָּׂדֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ מָצוּי שָׁמָּה, אִם כֵּן שָׁם וַדַּאי לְעוֹלָם לֹא תַּעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר טוֹב, וְאִם כֵּן אֵין אַתָּה רָאוּי לִהְיוֹת בָּעוֹלָם כִּי אֵין חֵפֶץ ה׳ בַּכְּסִילִים וַהֲבָלִים רַבִּים הָעוֹשִׂים מִצַּד הַקִּנְאָה וְלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם״. וּבָזֶה נִצְּחוֹ קַיִן לְהֶבֶל, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה״. כְּשֶׁהֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת מִצַּד הַשָּׂדֶה, אָז ״וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ״, כִּי הַשָּׂדֶה מְקוֹם הַחֵטְא וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.
5 וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שֶׁקָּרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ קֶרֶן אַחַת בְּמִצְחוֹ, חולין ס. רָצוּ בָּזֶה לְפִי שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יָחִיד בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ קֶרֶן אֶחָד, אִם כֵּן וַדַּאי לֹא רָאָה הַמַּעֲשֶׂה מִשּׁוּם אָדָם אֶלָּא מֵעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר אֶל הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן נִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אָדָם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן לַה׳״. כְּשֶׁיִּהְיֶה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְעוֹרֵר אֶל הַקָּרְבָּן מֵעַצְמוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי יַקְרִיב מִכֶּם״, רוֹצֶה לוֹמַר מִכֶּם וּבָכֶם יָבוֹא לוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת, זֶהוּ קָרְבָּן לַה׳ וְלֹא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד ויקרא א:ב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
1 לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ. מִכָּאן יֵשׁ סֶמֶךְ לְדִבְרֵי רַזַ״ל ערובין יט. שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִלּוּ אַפִּתְחָא שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָן חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה. כִּי פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם נִקְרָא פֶּתַח חַטָּאת, כִּי הוּא פֶּתַח וּמָקוֹר נִפְתָּח לְחַטָּאת וּלְנִדָּה, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּרְבַּץ הָאָדָם לְפֶתַח חַטָּאת, דְּהַיְנוּ פִּתְחָא שֶׁל גֵּיהִנֹּם, מִכָּל מָקוֹם אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע וְלֹא תִּפָּסֵק תְּשׁוּקָתוֹ.
2 דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל ברכות ה., ״לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע וְכוּ׳, אִי אָזֵיל מוּטָב, אִי לָא יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְאָז וַדַּאי אָזֵיל״. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אִם תֵּיטִיב״ – לְגָרֵשׁ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁאָז יִשָּׂא ה׳ אֶת פָּנֶיךָ וִיקַבֶּלְךָ בִּתְשׁוּבָה. וְאִם לֹא תֵיטִיב, שֶׁלֹּא אָזֵיל הַיֵּצֶר הָרַע, עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ, אָז ״לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״ – רוֹצֶה לוֹמַר, תַּזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה כְּאִלּוּ פֶּתַח קִבְרְךָ פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ, וְאָז יִרְבַּץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ הַחַטָּאת, דְּהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרַע הַמַּחֲטִיאֲךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁ״אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ״, מִכָּל מָקוֹם ״אַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״.
3 דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות סא ע״א שֶׁהִמְשִׁילוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע לִזְבוּב, וְאַסְמְכוּהָ אַקְרָא קהלת י:א ״זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ״ וְגוֹ׳. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי כָל זְבוּב כֹּחַ פִּיו שֶׁלּוֹ חָלוּשׁ וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת נֶקֶב בְּבָשָׂר שָׁלֵם, אַךְ בְּמָקוֹם שֶׁהַזְּבוּב מוֹצֵא פֶּתַח פָּתוּחַ בַּבָּשָׂר הַחַי שָׁם יִרְבָּץ, וְיֵשׁ כֹּחוֹ בְּפִיו לְהַרְחִיב הַפִּרְצָה. כָּךְ הַיֵּצֶר הָרָע כֹּחוֹ חָלוּשׁ לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בִּבְשַׂר חַי רַב פְּעָלִים, כִּי הַצַּדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר לֹא פָּתַח לְיִצְרוֹ פֶּתַח כְּלָל, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְרֹץ גְּדֵרוֹ וְלִכְנֹס בּוֹ לְהַחֲטִיאוֹ. אָמְנָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מוֹצֵא אֲנָשִׁים בְּנֵי גִּילוֹ הַפּוֹרְצִים אֲפִלּוּ פִּרְצָה קְטַנָּה וּפוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח לְחַטָּאת וּלְנִדָּה, אָז יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהַרְחִיב הַפִּרְצָה וּלְהוֹסִיף פֶּשַׁע עַל חַטָּאתוֹ, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קד ע״א ״הַבָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ״, וְיֵשׁ גּוֹרְסִין ״פְּתָחִים לוֹ״, רוֹצֶה לוֹמַר פּוֹתֵחַ פֶּתַח אֶל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם לִכָּנֵס דֶּרֶךְ אוֹתָהּ פִּרְצָה וּלְהַרְחִיבָהּ עַד עֲלוֹת מַכָּתוֹ לְאֵין מַרְפֵּא. הַמָּשָׁל בָּזֶה, הַמּוֹצֵא פֶּתַח סָגוּר מִכֹּל וָכֹל קָשֶׁה לוֹ לְפָתְחָהּ, וְהַמּוֹצֵא הַפֶּתַח קְצָת פְּתוּחָה נָקֵל לוֹ לְהַרְחִיב הַפְּתִיחָה עַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שַׁעַר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהַכֹּל נִכְנָסִין בּוֹ בְּנָקֵל, וְזֶה מָשָׁל צוֹדֵק עַל הַיֵּצֶר הָרָע.
4 וּבְדֶרֶךְ זֶה מָצִינוּ בַּיַּלְקוּט, סוֹף פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח יז:ז שֶׁמְּדַמֶּה אֶת עֲמָלֵק לִזְבוּב: מָה זְבוּב לָהוּט אַחַר הַמַּכָּה, כָּךְ עֲמָלֵק הָיָה לָהוּט אַחַר דָּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳. וְלָמָּה הִמְשִׁילוּהוּ לִזְבוּב דַּוְקָא? אֶלָּא לְפִי שֶׁגַּם הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳, זוּלַת בִּרְפִידִים שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, אָז פָּתְחוּ לוֹ פֶּתַח וַיָּבֹא עֲמָלֵק וְטִמְּאָם בְּמִשְׁכַּב זָכָר לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנחומא תצא ט. זֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם בַּמִּדְרָשׁ: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִקִּיף אֶת הַכֶּרֶם וְאָמַר ״כָּל מִי שֶׁיִּפְרֹץ הַגָּדֵר יִנְשְׁכֶנּוּ הַכֶּלֶב״ וְכוּ׳. נָקַט דַּוְקָא פּוֹרֵץ גָּדֵר לְפִי שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן פְּתִיחַת הַפֶּתַח שֶׁהִזְכַּרְנוּ, כִּי עַל יְדֵי הַפְּתִיחָה רַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ. כָּךְ עַל יְדֵי שֶׁפָּתַח פֶּתַח לְיִצְרוֹ יִכָּנְסוּ בּוֹ מְקַטְרְגִים רַבִּים הַמּוֹנְעִים מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עוֹד בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח יז:ח. וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא לט: אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה״ וְכוּ׳. וְזֶה מְבֹאָר עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר ״לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא חַטָּאת, בִּמְקוֹם שֶׁהוּא מוֹצֵא פֶּתַח פָּתוּחַ לְחַטָּאת – שָׁם יִרְבָּץ וְיִכָּנֵס דֶּרֶךְ אוֹתוֹ פֶּתַח. וְאַל תֹּאמַר שֶׁאֵין חִשְׁקוֹ כִּי אִם אֶל פֶּתַח לְבַדּוֹ, אֶלָּא ״אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ״ – שֶׁכָּל תְּשׁוּקָתוֹ לֵילֵךְ מִכָּאן וּלְהַלָּן אֵלֶיךָ מַמָּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה׳. אָמְנָם כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בְּפֶתַח עֵינַיִם, דְּהַיְנוּ בִּתְחִלַּת בּוֹאוֹ אֵלֶיךָ, ״אַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ״. אֲבָל אִם כְּבָר עָבַר מִן הַפֶּתַח, רָצָה לוֹמַר הַפִּרְצָה הַקְּטַנָּה, וְעָבַר כְּבָר אֵלֶיךָ מַמָּשׁ לְהַדִּיחַ כָּל עַצְמוּתְךָ מֵעַל ה׳, וְאָז יִהְיֶה קָשֶׁה עָלֶיךָ לִמְשׁוֹל בּוֹ. לְפִיכָךְ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא לִתֵּן לוֹ מָקוֹם לִכָּנֵס כְּלָל וּכְלָל, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
1 וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו. לֹא נִתְפָּרֵשׁ בַּמִּקְרָא מַה אָמַר לוֹ, וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ אֲמִירָה זוֹ מִלְּשׁוֹן ״יִתְאַמְּרוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן״ תהלים צד:ד, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִתְפָּאֲרוּת, וְכֵן ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ״ דברים כז:יז. וְרוֹצֶה לוֹמַר כִּי קַיִן הִתְפָּאֵר עָלָיו לֵאמֹר: ״לִי תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וְאַרְעָא דִּי אַתְּ קָאֵים עֲלָהּ דִּידִי הוּא״. מִיָּד ״וַיָּקָם עָלָיו״ עַל עִסְקֵי שָׂדֶה וַיַּהַרְגֵהוּ. וּלְמַעְלָה פֵּרַשְׁתִּי עַל עִסְקֵי שָׂדֶה, הַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ: ״בִּהְיוֹתְךָ בַּשָּׂדֶה, מָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים מְצוּיִין שָׁמָּה, אָז לְעוֹלָם לֹא תִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמְךָ אֶל אֵיזוֹ מַעֲשֶׂה, כִּי קָרְבָּן זֶה שֶׁהִקְרַבְתָּ – מִמֶּנִּי רָאִיתָ וְכֵן עָשִׂיתָ״. וּלְפִי זֶה יִהְיֶה בֵּאוּר פָּסוּק זֶה ״וַיֹּאמֶר קַיִן״, שֶׁהִתְפָּאֵר קַיִן לֵאמֹר: ״אֲנִי טוֹב מִמְּךָ כִּי אֲנִי הִקְרַבְתִּי רִאשׁוֹנָה וּמִמֶּנִּי נִמְשְׁכָה הַהַקְרָבָה אֵלֶיךָ״. וְזֶה שֶׁאָמַר ״אֶל הֶבֶל אָחִיו״, כִּי אָמַר: ״אֲנִי הָיִיתִי סִבָּה אֵלֶיךָ, כִּי אִם לֹא רָאִיתָ שֶׁהִקְרַבְתִּי לֹא הָיִיתָ מַקְרִיב כְּלוּם״.
1 וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ. פְּלִיאָה גְּדוֹלָה עַל קַיִן אֵיךְ אָמַר ״לֹא יָדַעְתִּי״, אִם טָעָה בָּזֶה לוֹמַר לֹא יִרְאֶה יָהּ וְלֹא יָבִין בְּמַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אִם כֵּן לָמָּה הִקְרִיב מִנְחָה לַה׳? וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי וַדַּאי הֵבִין קַיִן שֶׁשְּׁאָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הֲרִיגַת אָחִיו, וְהֵשִׁיב ״לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי״, רוֹצֶה לוֹמַר, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ עָוֹן בִּדְבַר הַהֲרִיגָה, וְ״הֲשֹׁמֵר אָחִי״ אֵינוֹ לְשׁוֹן תְּמִיהָה אֶלָּא מוּסָב עַל ״לֹא יָדַעְתִּי״, כִּי אָמַר לֹא יָדַעְתִּי אִם אֲנִי מְחֻיָּב לִשְׁמֹר אֶת רֹאשׁ אָחִי שֶׁלֹּא יֵהָרֵג עַל יָדִי, וּשְׁמִירָה זוֹ מִלְּשׁוֹן ״אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר״ איוב ב:ו. כָּךְ טָעַן קַיִן כִּי לֹא יָדַע אִם הוּא מְחֻיָּב לִשְׁמֹר אֶת רֹאשׁ אָחִיו אוֹ לֹא. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ, וַהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת! וְזֶה שֶׁאָמַר ״קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה״, שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ אַף אִם לֹא נִצְטַוֵּיתָ עָלֶיהָ, כִּי בְּבַטְּלָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ, וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב ישעיהו ו:יא. וְאִם כֵּן הָאֲדָמָה תּוֹבַעַת עֶלְבּוֹן הַנֶּהֱרָג כִּי קִיּוּם הָאֲדָמָה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי אִם יִהְיֶה הֶתֵּר רְצוּעָה לַהֲרֹג אִישׁ אֶת אָחִיו, אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָאֲדָמָה שֶׁתִּתְקַיֵּם, כִּי יִהְיֶה מְצִיאוּתָהּ לְבַטָּלָה וְתִהְיֶה חֲרֵבָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. עַל כֵּן ״לֹא תוֹסֵף הָאֲדָמָה תֵּת כֹּחָהּ לָךְ״. וְטַעַם לַדָּבָר, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאֲדָמָה נוֹגַעַת בַּדָּבָר וּמְבַקֶּשֶׁת דִּין עַל הַהֲרִיגָה, כָּךְ מְחֻיֶּבֶת הָאֲדָמָה עַצְמָהּ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרוֹצְחִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה:לג ״כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ״. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּאֵיזֶה עִנְיָן הַדָּם מַחֲנִיף לָאָרֶץ.
2 וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, כִּי הָאָרֶץ דּוֹמָה תָּמִיד כְּאִלּוּ פָּעֲרָה פִּיהָ לִבְלֹעַ אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר משלי ל:טו-טז ״שָׁלֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחֶם״ וְגוֹ׳. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ה:יד ״לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״ וְגוֹ׳. וּמִכָּל זֶה רְאָיָה שֶׁפִּי הָאָרֶץ פָּתוּחַ תָּמִיד לִבְלֹעַ, וְהַנּוֹתֵן דָּבָר לְתוֹךְ פִּיהָ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ מַחֲנִיף לָהּ, וְזֶה יֵאָמֵר עַל הָרוֹצְחִים שׁוֹפְכֵי דָּם נָקִי כִּי בְּדָם זֶה יַחֲנִיפוּ לָאָרֶץ לִתֵּן לָהּ דָּבָר בְּפִיהָ לִבְלֹעַ. וּלְעוּמַּת זֶה גַּם הָאָרֶץ מַחֲנִיפָה לָהֶם לִתֵּן לְהַבִּלְתִּי רְאוּיִים כָּל צָרְכָּם אֲשֶׁר מִן הָאֲדָמָה מוֹצָאָם, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ כָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וּשְׁאָר צָרְכֵי הָאָדָם אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ מוֹצָאָם. ב׳ הַדִּירָה וְהַמְּנוּחָה שֶׁיֵּשׁ לַדָּרִים עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ לְדוֹרוֹת לֹא יְכֻפַּר לָאָרֶץ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם מַחֲנִיפִים זֶה לָזֶה, כִּי הָרְשָׁעִים נוֹתְנִים דָּבָר בְּפִיהָ לִבְלֹעַ, וְהָאָרֶץ מַחֲנִיפָה לָהֶם לִתֵּן לָהֶם דֵּי צָרְכָּם, וּצְרִיכָה הָאֲדָמָה כַּפָּרָה עַל זֶה הַמְּעַט תּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר קִבֵּל הָרוֹצֵחַ מִן הָאָרֶץ קֹדֶם שֶׁיֵּהָרֵג, כִּי לֹא בְּדִין נָתְנָה לוֹ כֹּחָהּ. אֲבָל כָּאן מִפְּנֵי יִשּׁוּב הָעוֹלָם לֹא נֶהֱרַג קַיִן, וְאִם כֵּן בַּמֶּה תֵּצֵא הָאֲדָמָה מִן הַחֲשָׁד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מַחֲנִיפִין זֶה לָזֶה, וְלָמָּה אֵינָהּ צְרִיכָה לְכַפָּרָה? אֶלָּא לְפִי שֶׁקִּיְּמָה רְצוֹן בּוֹרְאָהּ שֶׁאָמַר ״לֹא תוֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ, נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ״. כִּי מֵאָז שֶׁעָשִׂיתָ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, הָאֲדָמָה בָּאָה בְּהַרְשָׁאָה וְתוֹבַעַת מִמְּךָ דְּמֵי אָחִיךָ, וְקוֹל דָּמָיו צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה, וְהִיא גַּם הִיא תַּעֲשֶׂה דִּין בְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל עוֹד מִמֶּנָּה שְׁנֵי הַתּוֹעָלוֹת אֲשֶׁר יֵשׁ לְכָל הַדָּרִים עָלֶיהָ: הֵן כָּל הַצְּרָכִים, שֶׁעַל זֶה אָמַר ״לֹא תוֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ״, הֵן הַדִּירָה וְהַמְּנוּחָה, שֶׁעַל זֶה אָמַר ״נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ״. וְשׁוּם מָקוֹם לֹא יִרְצֶה לְקַבֶּלְךָ. וּבָזֶה תֵּצֵא הָאֲדָמָה מִן חֲשַׁד הַחֲנֻפָּה כִּי לֹא תַחֲנִיף לְךָ, וְעַל כֵּן אֵינָהּ צְרִיכָה גַּם כֵּן לְכַפָּרָה, אֲבָל לַחֲזֹר וּלְהָרְגְךָ עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי לֹא הָיָה לְאָדָם בֵּן אַחֵר בַּפַּעַם הַהִיא.
1 וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מוֹצְאוֹ. נֶחְלְקוּ רַזַ״ל בְּמַהוּת אוֹת זֶה מֶה הָיָה. בַּמִּדְרָשׁ בראשית רבה כב:כז אָמְרוּ: הִזְרִיחַ עָלָיו גַּלְגַּל הַחַמָּה וְכוּ׳. וְקָשֶׁה, אֵיךְ יִתְחַיֵּב מִזְּרִיחַת הַחַמָּה לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ כָּל מוֹצְאוֹ? וּכְפִי שׁוּרַת הַדִּין רְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, וְאֵיךְ יַזְרִיחַ הַחַמָּה עָלָיו? וְנִרְאֶה פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב:א ״אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים, אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ״. כָּךְ קַיִן הָיָה גַּנָּב, כִּי הָיָה גּוֹנֵב דַּעַת עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשָׁה זוֹ בראשית ד:ט, וְהָיָה הוֹלֵךְ כְּבַמַּחְתֶּרֶת, כִּי הִסְתִּיר ה׳ פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְגֹרַשׁ מִן הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינֵי ה׳ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד, וְגֵרְשׁוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁהַדָּר בָּהּ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ מִצַּד הַסְתָּרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר״. וְאָז הָיָה דּוֹמֶה לְנִמְצָא בַּמַּחְתֶּרֶת, כִּי הָיָה בּוֹרֵחַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְכָל בּוֹרֵחַ מַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ בַּסֵּתֶר. וְאִם כֵּן פְּשִׁיטָא שֶׁכָּל מוֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ, כִּי אֵין לוֹ דָּמִים מֵאַחַר שֶׁבַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאוֹ. עַל כֵּן הִזְרִיחַ ה׳ עָלָיו הַחַמָּה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָלַךְ, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ דִּין הַנִּמְצָא בַמַּחְתֶּרֶת כִּי אִם דִּין מִי שֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו, שֶׁדָּמִים לוֹ וְכָל הַהוֹרְגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו, וְזֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ כָּל מוֹצְאוֹ. וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל בִּלְשׁוֹן ״כָּל מוֹצְאִי״ לָמָּה תָּלָה הַדָּבָר בְּמוֹצְאוֹ? פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ מִי שֶׁלֹּא יִמְצָאֵהוּ! וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״כָּל בְּרִיָּה יַהַרְגוּנִי״! אֶלָּא שֶׁהוֹרָה לוֹמַר שֶׁהָיָה יָרֵא פֶּן יִהְיֶה בְּדִין הַנִּמְצָא בַמַּחְתֶּרֶת, כִּי בּוֹ שַׁיָּךְ לְשׁוֹן מְצִיאָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב״. וְעַל יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֵּהוּ כָּל מוֹצְאוֹ בְּמַחְתֶּרֶת זוֹ אֲשֶׁר נִסְתָּר בּוֹ מִצַּד הַבְּרִיחָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
1 וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. מָצִינוּ שֶׁכָּל הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ גּוֹלֶה לַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם מִיתָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָיו כְּתִיב בּוֹ בראשית ג:כד ״וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן״. וְכֵן בְּכָל עָרֵי מִקְלָט כְּתִיב דברים ד:מא ״בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ״. לְפִי שֶׁכָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ מְקָרֵב הַעֲרֵב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הַנֶּהֱרָג, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר קהלת יב:ב ״עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ״ וְגוֹ׳, לְפִיכָךְ יִגְלֶה לְקָצֶה אַחֲרוֹן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּהוֹרְדוֹס בבא בתרא ד. ״הוּא כִּבָּה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵלֵךְ וְיַעֲסֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם״. וְהוּא דֶּרֶךְ כָּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לְהַטּוֹת לַקָּצֶה אַחֲרוֹן בַּדָּבָר שֶׁחָטָא בּוֹ, וְלַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה הַפְכִּית אֶל הָעֲבֵרָה שֶׁעָשָׂה. וְזֶה דֶּרֶךְ נָכוֹן לְכָל בַּעַל תְּשׁוּבָה, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ מִגָּלוּת זֶה לְתַקֵּן כָּל עֲבֵרָה בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הַפְכִּית לָעֲבֵרָה, כִּי בָּזֶה יְתֻקַּן עִוּוּתוֹ.
1 וַיְהִי בּוֹנֶה עִיר. ״וַיִּבֶן״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וַיְהִי בּוֹנֶה״ לְשׁוֹן הֹוֶה, לְהוֹרוֹת שֶׁהָיָה בּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ כָּל יָמָיו וְלֹא נִגְמַר בִּנְיָנוֹ לְעוֹלָם, כִּי זֶה דַּרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ שֶׁכָּל הָאוֹהֵב קִנְיְנֵי הָאֲדָמָה כְּקַיִן וַחֲבֵרָיו לְעוֹלָם הוּא בּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ וְלֹא יוּכַל לִגְמֹר בִּנְיָנוֹ כָּל יָמָיו לְעוֹלָם, כִּי לְעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה עַד מָאתַיִם, כַּיָּדוּעַ מִטֶּבַע כָּל אוֹהֲבֵי הַמָּמוֹן. וְאִם כֵּן לְעוֹלָם הוּא בּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ וְכָל יָמָיו אֵין לוֹ מְנוּחָה, רַק נָע וָנָד בָּאָרֶץ כְּמוֹ קַיִן שֶׁהָיָה נָע וָנָד בָּאָרֶץ. כָּךְ כָּל אוֹהֵב מָמוֹן – נָע וָנָד, זֶה שִׁבְתּוֹ הַבַּיִת מְעָט, רֹב יָמָיו הוּא רוֹדֵף אַחַר הָעֹשֶׁר כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקּוֹרֵא בֶּהָרִים. וְכֵן יָרוּץ וְרַגְלָיו כְּאַיָּלוֹת בַּמִּדְבָּר, בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה, עוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים כָּל יְמֵי חַיָּיו – אֵלּוּ הַלֵּילוֹת, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ. כִּי יֵלֵךְ בְּכָל מְקוֹמוֹת הַסַּכָּנָה לְהַשִּׂיג אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ, יְבַקְשׁוֹ וְלֹא יִמְצְאוֹ, וּלְעוֹלָם לֹא יָבֹא עַד תַּכְלִיתוֹ, רַק כָּל יָמָיו הוּא בּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ עָרֵי מִסְכְּנוֹת הַמְסַכְּנִים נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ, וְעוֹזֵב לַאֲחֵרִים חֵיל וְחוֹמָה אֲשֶׁר בָּנָה וַאֲשֶׁר נָטַע. וְסִימָן לַדָּבָר, שֶׁבְּאָלֶ״ף בֵּי״ת אוֹתִיּוֹת עָנִי סְמוּכוֹת וּשְׁנִיּוֹת לְאוֹתִיּוֹת כֶּסֶף, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל אוֹהֵב כֶּסֶף הוּא עָנִי בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם. וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קמז:ב ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה׳״ לְשׁוֹן הֹוֶה, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁמְסַיֵּק בַּגְּמָרָא בבא בתרא עה. חֲזָא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּקָא מְנַסְּרֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכוּ׳, אָמַר לְהוּ: ״הָנֵי לְמַאן?״ אָמְרֵי לֵיהּ: ״עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם״ וְכוּ׳. אִם כֵּן בְּכָל זְמַן ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳״ וְקַל לְהָבִין. כָּךְ לְשׁוֹן ״בּוֹנֶה״ הַנֶּאֱמַר בְּקַיִן רֶמֶז שֶׁהָיָה בּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב קהלת ו:ב ״אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ אֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ״. וְהִנֵּה ״יִתֵּן״ לְהַבָּא מַשְׁמַע, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אִישׁ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר״. אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים, וְתָמִיד הוּא מְבַקֵּשׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ ה׳ עוֹד עֹשֶׁר וּנְכָסִים נוֹסָף עַל מַה שֶׁבְּיָדוֹ כְּבָר – זֶהוּ וַדַּאי נָבָל, כִּילַי וְקַמְצָן, וְאֵינוֹ שַׁלִּיט בְּשֶׁלּוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, קַל וָחֹמֶר לְזוּלָתוֹ.
1 וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים וְגוֹ׳. כָּל הַסִּפּוּר הַלָּזֶה מֵעִנְיַן שְׁתֵּי נָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַזִּוּוּג כַּהֹגֶן לְקִיּוּם הַמִּין לְבַד, אָז יִוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים הֲגוּנִים שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת ה׳, וְכַאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְקִיּוּם הַמִּין כִּי אִם לְשֵׁם יֹפִי לְמַלֹּאת רֶסֶן תַּאֲוָתוֹ, אָז בָּנִים זָרִים יִוָּלְדוּ לָהֶם, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁתֵּי נָשִׁים אֵלּוּ עָדָה וְצִלָּה, כִּי אוֹתָהּ שֶׁל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה נִקְרֵאת עָדָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, גַּם יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הֵרָיוֹן שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״וְעַדִּיאַת״ בראשית ד:א. וְאוֹתָהּ שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ לְבַד נִקְרֵאת צִלָּה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְאוּלַי לְפָחוֹת הָיוּ צְנוּעִים בְּתַשְׁמִישׁ וְעוֹשִׂים צֵל תָּמִיד. אִם כֵּן הַדִּין נוֹתֵן שֶׁמִּן עָדָה יִוָּלְדוּ בָּנִים הֲגוּנִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה״, כִּי זֶה הָיָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הֶבֶל הַצַּדִּיק וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב כְּמֹשֶׁה וְדָוִד וְכַמָּה נְבִיאִים וְצַדִּיקִים עַד אֲשֶׁר מִתּוֹךְ אֻמָּנוּת זֶה זָכוּ לְדִבּוּק הַשְּׁכִינָה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, שֶׁנִּבְרְאוּ לְהַלֵּל בָּהֶם לְבוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קנ:ג ״הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר״ וְגוֹ׳. וְגַם עַל יְדֵיהֶם שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מלכים ב׳ ג:טו ״וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳״. וְצִלָּה שֶׁלָּקַח לְשֵׁם תַּשְׁמִישׁ וְהִשְׁקָה לָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִים וְלֹא הוֹעִילָהּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם לְסוֹף בָּנִים זָרִים יוּלְּדוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצִלָּה יָלְדָה גַם הִיא אֶת תּוּבַל קַיִן״ שֶׁהֶחְזִיר מַעֲשֵׂה קַיִן לִמְקוֹמוֹ וּבָרָא כְּלֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל וְלִרְצֹחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל״ הַמְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם. וְאוּלַי הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי רֹב בְּעִילוֹת מְקַצְּרִין יְמֵי הָאָדָם, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם לַעֲסֹק בִּדְבָרִים הַמְקַצְּרִים הַיָּמִים, וְיָצָא אֻמָּנוּתוֹ אֶל הַפֹּעַל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי״ וְגוֹ׳. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן בַּתּוֹרָה לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַזִּוּוּג עַל פִּי הַתּוֹרָה.
